הכרעת דין וגזר דין בתיק ז"י 548/12

על פי הודאתו באשמה, מורשע הנאשם בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחש"ץ, תשט"ו - 1955, על כך שנעדר ללא רשות מיחידתו, ז"י xx רמתג סדיר, מיום 30/10/2012 ועד יום 11/12/2012, שהם 43 ימים.

ניתנה והודעה היום, י' טבת תשע"ג, 23/12/2012, בפומבי ובמעמד הצדדים.

_____( - )_____

שופטת

גזר דין

הנאשם, רב"ט א.א, נותן את הדין בגין היעדרות משירות בת 43 ימים, שהסתיימה בהתייצבותו.

הנאשם החל את שירותו בצה"ל במרץ 2011, כלוחם בהנדסה קרבית. במהלך הכשרתו ללחימה נפצע הנאשם בכתפו, דבר אשר הוביל לשינוי בפרופיל הרפואי שלו ובשיבוצו. מעדותו של הנאשם כמו גם ממכתב של דודו, ס/1, שהופנה לנציב קבילות החיילים עולה כי באוגוסט 2011, במהלך נסיעתו של הנאשם באוטובוס שנסע על כביש 12 לאילת, היה הנאשם מעורב בפיגוע ירי על נוסעי האוטובוס. הנאשם לא נפגע אמנם פיסית מהפיגוע, אך לדבריו השפיע אירוע זה וממשיך להשפיע עליו עד היום, בעיקר במישור הנפשי. לדברי הנאשם הוא מתקשה בנסיעות לבסיסו והדבר גורם לו לתחושות קשות הנוגעות לפיגוע.

הנאשם לא פנה בתחילה לגורמי בריאות הנפש, שכן לטענתו התקשה לשתף בתחושותיו. לבסוף פנה לקב"ן, אשר לדבריו אמר לו כי נדרש המשך טיפול בעניינו, אך בפועל הוא לא המשיך את הטיפול. לחובת הנאשם עבר משמעתי מכביד וכן 3 היעדרויות קודמות משירות. יצוין כי גם מפקדיו הגדירו אותו כחייל בעייתי שאינו מבצע את המוטל עליו (כעולה מת/2). לטענת הנאשם כלל הבעיות המשמעתיות החלו רק לאחר הטראומה שחווה עקב הפיגוע וכן עקב הכאבים מהם סבל נוכח הפציעה בכתף, ולעניין זה הפנה לתדפיסו האישי אשר מעיד אכן כי עברו המשמעתי של הנאשם הינו החל מפברואר 2012. הנאשם אישר כי מעולם לא הגיש בקשת העברה מסודרת מבסיסו, אולם לטענתו סבר כי לא יהיה בכך כדי להועיל לו, שכן בקשה לעבור מבחינתו נסמכת אך ורק על מצבו הנפשי.

ממכתב דודו עולה כי הנאשם הלין גם על שיבוצו במספר תפקידים אשר לא הלמו את מצבו הפיסי אחרי הפציעה. הנאשם אישר כי עובר להיעדרותו שובץ בתפקיד משרדי בשלישות היחידה, אך לדבריו אין בכך כדי לפתור את הצורך בהגעה ליחידה, אשר הוא מתקשה בו נוכח בעיותיו הפיסיות והנפשיות. לדברי הנאשם ניסה לפנות למפקדיו לצורך קבלת סיוע, אולם הדבר לא עזר. הנאשם אישר, לשאלת התביעה, כי עובר להיעדרות הנוכחית נסע מספר פעמים רב בתחבורה ציבורית לבסיסו, אך לטענתו דווקא בזמן האחרון חש קושי הולך וגובר להתמודד מבחינה נפשית עם הנסיעות . גם כיום לא ידוע לו מה יעשה כשישתחרר מבסיס הכליאה, ולעניין זה ציין כי פגש בגורמי מערך הגחל"ת, וכי הוא מקווה כי הם יסייעו לו. הנאשם הדגיש כי כלל היעדרויותיו הקודמות נבעו מאותו קושי נפשי.

התביעה עתרה להטיל על הנאשם עונש מאסר מרתיע, כמו גם הורדתו לדרגת טוראי. לטענת התביעה עשה הנאשם דין לעצמו מבלי שניסה למצות את אפשרויות הסיוע במערכת הצבאית, לנסות לעבור ליחידה אחרת או לטפל בעצמו כהלכה במישור הנפשי, כן הפנתה התביעה לכך שלא הוגשו מסמכים מתאימים התומכים בטענות הנאשם. מנגד, טענה ההגנה, כי מדובר בחייל הסובל מפוסט טראומה, אשר יכולה להתבטא גם בשלב מאוחר וכי הוא התקשה לטפל בענייניו, אולם גם אם לא התנהל באופן נכון אין הדבר צריך להביא למיצוי הדין עמו. לפיכך, ביקשה ההגנה לגזור על הנאשם עונש מאסר קצר ככל האפשר.

בבואי לגזור את עונשו של הנאשם, מצאתי שלא למצות את הדין עמו, על אף מספר נסיבות לחומרא. אלו ינטלו בחשבון במסגרת הענישה הכוללת, אך לא מצאתי כאמור כי יש למצות את הדין. לצד החומרא יש לציין כי לחובת הנאשם אכן עבר משמעתי מכביד, וכי נראה כי הנאשם החליט לעשות דין לעצמו, מבלי שניסה לפתור את בעיותיו בדרכים המקובלות כגון הגשת בקשה למעבר יחידה, או טיפול נפשי מסודר. לא הוגשו גם מסמכים התומכים בטענות הנאשם. מנגד עדותו נשמעה מהימנה וניתן להתרשם כי הנאשם אכן חש במצוקה שלא ידע כיצד לפותרה. בהתחשב בנסיבות אלה, כמו גם בכך שהנאשם שירת בפועל במשך שנה ותשעה חודשים, במשך היעדרותו ובכך שהסתיימה בהתייצבותו, מצאתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

1. עשרים (20) ימי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.
2. ארבעים וחמישה (45)  ימי מאסר מותנים למשך שנתיים (2), לבל יעבור עבירה לפי סעיפים 92, 94 או 121 לחש"ץ.
3. הורדה לדרגת טוראי.

ראש מערך גחל"ת מתבקשת ככל הניתן, לסיים את הטיפול בעניינו של הנאשם בהקדם, בשים לב בקשייו כפי שפורטו לעיל, במסגרת יחידתו. כן מתבקשת רש"ץ ברה"ן לאפשר לנאשם לפגוש בגורם ברה"ן לצורך סיוע ובחינת מצבו הנפשי.

זכות ערעור כחוק.

ניתן והודע היום, י' טבת תשע"ג, 23/12/2012, בפומבי ובמעמד הצדדים.

_____( - )_____

שופטת